המידע והעצות בפורום זה אינם תחליף לייעוץ מקצועי. אורט איננה ערבה לנכונות המידע, ולא תהיה אחראית לנזק שייגרם כתוצאה מהסתמכות עליו.
אתר אורט
LogIn
 
 
ניתוח שאלות  
    
    
 
: נתוח שלש שאלות מבחינת הבגרות
: חנה רוזנצויג
: 19/08/2008 12:43:19

 

נתוח שאלות מבחינות הבגרות

 

1.     לבי במזרח / יהודה הלוי

 

לבי במזרח ואנכי בסוף מערב- / איך אטעמה את אשר אכל ואיך יערב?

איכה אשלם נדרי ואסרי, בעוד / ציון בחבל אדום ואני בכבל ערב?

יקל בעיני עזב כל טוב ספרד, כמו / יקר בעיני ראות עפרות דביר נחרב!

 

הסבר את הרעיון המובע בשיר, וכתוב כיצד השאלות הרטוריות, הנגודים והצמודים בשיר מבטאים רעיון זה.  

 

הרעיון המובע בשיר, חוסר היכולת להשלים עם חייי גלות, מעובד מתוך הכללה שיוצר התלמיד על סמך שירי ימי הבינים, לבד מפענוח השיר העומד מולו. נתוח השיר כשיר ציון הנשען על מסורת של געגועים וכמיהה לציון, תוך הפלגה והיפרבולה: אין אפשרות לחיות כלל, להנות ממטעמים ומעושר כל עוד יהודי חי בגלות, אין אפשרות לחיות כיהודי המקיים נדריו ואסריו כל עוד אינו מממש את החיים בארץ ישראל. כדי לנתח את הרעיון התלמיד נדרש להשוואה ואבחנה – טוב ספרד לעומת הדביר הנחרב, המזרח לעומת סוף המערב, הנדרים והאסרים לעומת אי-היכולת להושיע את ציון השבויה בחבל אדום. ההשוואה בין חבל אדום (הצלבנים) לבין הגולה החש עצמו נתון בשלשלאות ערב (ספרד הנתונה בשלטון מוסלמי). "יקל" לעומת "יקר", עושר וטוב בממלכה הזרה אך הקרובה לעומת קדש הקדשים ההולך ונחרב. נתן לומר שגם השערה מעורבת בתהליך הנתוח, שכן התלמיד משער מה חש יהודה הלוי בכתבו את השיר. חשיבה סיבתית נדרשת כדי להבין את השאלות הרטוריות, הן בהקשר ז'אנרי, "מיטב  השיר כזבו", כמקובל בשירת ספרד, והן כדי להסביר את מצוקתו של יהודה הלוי, עד כדי כך שעזב את בתו, את נכדו, את חייו החברתיים ונסה לממש פיסית את נדרו של היהודי, שאף פעם לא נחשב כנדר שעליו להיות ממומש בימים אלה, אלא כנדר שימומש לכשיבוא משיח צדקנו...כמובן שזהוי המסר, המשמעות המובלעת, הוא חלק מכל הנתוח הלשוני הצמוד של בתי השיר.

 

כדי לנתח את הצמודים צריך התלמיד להשתמש בטכניקת ישום והעברה משירי ימי הבינים אותם למד, אם כי יש תלמידים שפשוט משננים את הצמודים בכל שיר מפני שמדובר בהתכוננות רק על שלשה שירי ימי הבינים, לפי המתכונת של המקוד בשנים האחרונות. אפשר לומר שכדי לחלץ את הצמודים יש ליצור השוואה ואבחנה בין צמוד לסתם חרוז, מערב – יערב, לעומת יערב – נחרב שהוא סתם חרוז. איך – איכה זהו צמוד נוסף שרק תלמיד שהקשיב בכתה יודע שהוא צמוד, מתוך השוואה ואבחנה, וכן לגבי יערב – ערב (צמוד נפחת). יקל – יקר , חבל – כבל, אלה צמודים רגילים שדרושה עבור האבחנה בהם טכניקה של השוואה ואבחנה. לגבי הנגודים לבי – אנכי , אכל, אטעמה – לעומת יערב, נדרשת השוואה ואבחנה.

 

דרך ההוראה המומלצת לדעתי היא שמוש בהשוואה ואבחנה ובטכניקת ישום והעברה. לכן אני נוהגת החל מהשיר השני הנלמד בז'אנר זה לתת לתלמידים למצוא את כל האמצעים האמנותיים בשיר, והם עושים זאת בשמחה ובהצלחה. בדרך זו האמצעים האמנותיים נתפסים כמשחק לשוני וזה ממחיש לתלמידים את הקשוטיות, האורנמנטליות של שירת ימי הבינים.

 

2.     הקיץ גווע / חיים נחמן ביאליק

 

הקיץ גווע מתוך זהב וכתם

ומתוך הארגמן

של-שלכת הגנים ושל-עבי ערבים

המתבוססות בדמן.

 

ומתרוקן הפרדס. רק טילים יחידים

וטילות יחידות

ישאו עינם הנוהה אחרי מעוף האחרונה

בשירות החסידות.

 

ומתיתם הלב. עוד מעט ויום סגריר

על-החלון יתדפק בדממה:

"בדקתם נעליכם? טלאתם אדרתכם?

צאו הכינו תפוחי אדמה".

 

 

 

במה שונות שתי שורות הסיום משאר שורות השיר? הסבר והדגם את דבריך.

 

שתי שורות הסיום נאמרות ע"י קול כלשהו, קול יום הסגריר המתדפק על החלון בדממה או קול המשורר המנכיח את עצמו בשיר. זהו קול אנושי, פרקטי, העוסק בחיי היומיום ובהתכוננות לחורף הרוסי, האירופיאי, צריך לבדוק נעלים, אדרות, לצאת ולהכין תפוחי אדמה. וזאת בנגוד לשורות השיר הפיוטיות, המתארות את גסיסתו של הקיץ מתוך מניפת צבעים, מתוך מלכותיות הנאבקת בגסיסה ובמוות. שורות השיר מתארות התרוקנות, דעיכה, בדידות, כסופים ("ישאו עינם הנוהה אחרי מעוף האחרונה בשירות החסידות"), תחושת התיתמות בלב, כבר אין זוגות ב"פרדס" אלא רק טילים יחידים וטילות יחידות, והכל בצל הידיעה שעוד מעט יגיע יום הסגריר עם דרישותיו הפרוזאיות. כבר אי-אפשר יהיה לטייל כי צריך יהיה להתכונן לחורף ולהכין מזון, בגוד והנעלה. השיר מתאר מפלסי גובה שונים: שלכת הגנים המוטלת כמרבד לעומת עבי הערבים, הפרדס לעומת נשיאת העין הנ, והה למעלה אל שיירת החסידות. החלון כמין מפלס אמצע. השיר עובר מרבים ליחיד כאמצעי המחשה לתחושת ההתרוקנות וההתיתמות: גנים, עבי, מתבוססות, יחידים, יחידות, שיירות החסידות, נעלים, תפוחי אדמה, לעומת הפרדס, "יחידים", "יחידות", האחרונה שבשיירות החסידות, כולם נושאים עין אחת למעלה, כאלו לכולם יש רק לב אחד שמתיתם, יום סגריר בודד אחד מתקרב, חלון אחד, אדרת אחת. כל אלה הם בטוי לסינקדוכיות של ביאליק, המתבטאת בכל שיריו. התאור הפיוטי של סוף הקיץ וראשית הסתיו הוא בטוי לאמביוולנטיות של ביאליק, המתבטאת בכל שיריו. התאוריות של השיר היא בטוי לאימאג'יזם של ביאליק, וכל בניית השיר מעידה על הארכיטקטוניות של ביאליק. שתי שורות השיר האחרונות עומדות בנגוד חריף לכל הבנייה המוקפדת לפרטים של השיר.

 

כדי לפענח את כל האמצעים האמנותיים של השיר צריך התלמיד להשתמש בטכניקה של         הכללה, הסקת מסקנות, השוואה ואבחנה, לעומת שירי ביאליק הקודמים שכבר נלמדו, השערה לגבי מהו הנוף המתואר ואיזו ארץ מתוארת, באיזו תקופה בחייו של ביאליק – השיר אינו מתאר נוף ארצישראלי אלא נוף אירופיאי, על שלכת הגנים, תפוחי האדמה, הצורך בבדיקת נעלים ובטלוא האדרת, שמאפיין את החורף האירופיאי. השיר נכתב ב  - 1905 בוורשה. זהוי המסר והמשמעות המובלעת מושג באמצעות ישום והעברה של כל מה שנלמד על תכונותיו של ביאליק כמשורר, כפי שהודגמו בכתה בשירים הקודמים שנלמדו. מכיון ששיר זה משופע באמצעים אמנותיים כדאי ללמדו לא כשיר ראשון של ביאליק, וכך התלמידים יכולים לזהות את האמצעים האמנותיים על סמך מה שכבר למדו בשירי ביאליק האחרים.

 

3.     לפניך ספור מאת קפקא.

 

אהבתי נערה, וגם היא אהבה אותי. אבל נאלצתי לעזוב אותה.

למה?

איני יודע. דומה היה כאלו היא מוקפת מעגל של חמושים שמכוונים את חניתותיהם כלפי חוץ. בכל פעם שהתקרבתי, נתקלתי בחודי החניתות, נפצעתי ונאלצתי לסגת. סבלתי מאד.

הנערה לא היתה אשמה בזה?

נדמה לי שלא, בעצם, אני יודע שלא. ההשוואה הקודמת לא היתה שלמה, גם אני הייתי מוקף חמושים, שכוונו את חניתותיהם כלפי פנים, כלומר אלי. כשנדחקתי לגשת אל הנערה נלכדתי תחלה בין החניתות של החמושים שלי, וכבר פה לא הצלחתי להתקדם. אולי הפלו לא הגעתי כלל אל החמושים של הנערה, ואם אמנם הגעתי, כי אז כבר שתתי דם מן החניתות שלי והייתי מחוסר הכרה.

האם נשאר הנערה לבדה?

לא, אחר הצליח להדחק ולגשת אליה,בקלות ובלי מכשול, ואני, תשוש ממאמצי, צפיתי בהם בשוויון נפש, כאלו הייתי האוויר שהם הגישו דרכו את פניהם זה לזה לנשיקה הראשונה.

 

הכשלון של המספר לממש את אהבתו מתואר באמצעות דמוי מרכזי אחד. מהו דמוי זה? הסבר את משמעותו ואת תרומתו להבנת הספור.

 

כשלון המספר לממש את אהבתו מתואר באמצעות דמוי מעגל החמושים שמכוונים את חניתותיהם כלפי חוץ, המקיף את הנערה, והחמושים שמכוונים את חניתותיהם כלפי פנים, המקיפים את הנער. הנער נדחק בין חניתות החמושים המקיפים אותו, ונלכד ביניהם, וכבר שותת דם. כשהוא מצליח להגיע אל מעגל החמושים המקיף אותה, הוא כבר תשוש ממאמצים ,שותת דם ומחוסר הכרה.

 

הדמויים של מעגלי החמושים ממחישים את הקשיים הנפשיים, הפנימיים ואולי גם החברתיים והמשפחתיים,  המקיפים את הנער ומונעים ממנו לפעול, משתקים אותו ואינם מניחים לו לבחור בנערה הזו. אולי היא רחוקה ממשפחתו, מדתו, מעמו, שהרי קפקא היה יהודי שחי בצ'כיה, ולכן קשיים מסוג  זה רלבנטיים לכתיבתו, ואולי היא רחוקה מבחינת המעמד הסוציו-אקונומי של משפחתה. ויתכן שמדובר בקשיים נפשיים של נער בגיל ההתבגרות, המתבייש לפעול וחש שתוק דווקא ביחס לזו שהתאהב בה. החמושים שמקיפים את הנערה יכולים לסמל את חוג חבריה הקרוב, שעלול ללעוג לו מכיון שהוא אינו לבוש כמוהם, אינו משכיל כמוהם, אינו לומד באותם מוסדות למוד מכיון שהוא שייך למעגל סוציו-אקונומי שונה, אולי הוריה שיש להניח שלא יגיבו בשביעות רצון לנוכח מחזר עני שאינו לבוש כמוה, ואינו מלוטש ואריסטוקרטי כמוהם. ואולי מדובר בשוני דתי, לאומי. יתכן שהנער סובל מרגשי נחיתות בשל מראהו החיצוני, פצעי בגרות, השמנת יתר, נמיכות קומה, תופעות המציקות בגיל ההתבגרות.

 

אפלו תלמידים חלשים ובינוניים כתבו תשובות מענינות ותשובות שנכתבו מתוך הזדהות על שאלה זו. מכיון שהשאלה כל-כך פתוחה היא מאפשרת קשת רחבה של תשובות שנובעות מתוך עולמו של התלמיד.

 

כדי לנתח ספור זה התלמידים נדרשים להכללה, על סמך נסיונם כבני נוער שאולי התנסו באכזבה, בחשש בנסיבות דומות. הם נדרשים להשוואה ואבחנה בין הצלחה ויזמה לבין שתוק ואימפוטנציה. הם נדרשים להשערה מה בעצם עצר את הנער או מה סייג את הנערה לגביו (שהרי יכול להיות שמדובר בהעדפות שלה, השונות משלו, או בסתם אי-רצון להענות לחזוריו). הם נדרשים לחשיבה סיבתית מה יכול להרחיק ביניהם, כמו נסיבות חברתיות , מעמדיות, כלכליות, משפחתיות. תהליך זהוי המסר והמשמעות המובלעת כרוך בהפעלת הזדהות אישית כבן-נוער שוודאי חווה חלק מהרגשות המתוארים בספור. בתהליך זה כרוכים ישום והעברה מחייהם הפרטיים אל הנער המתואר בספור, שאלת שאלות וחשיבה בקרתית, שבעקבותיה יבינו כי הספור מטפורי.

 



 
נתוח שלש שאלות מבחינת הבגרות--חנה רוזנצויג 19/08/2008 12:43:19
ניתוח שאלות מבחינת הבגרות--חיה קורץ 16/08/2008 18:34:28 
 
    
          17:36:46