אחת למס' חודשים , נוחתת עלי הרוח של הכנת הריבות, לא יודעת למה לעיתים תכופות יותר.. זה הרי קל שבקלים.

עד היום הכנתי ריבת מישמש, ותות וריבת לימון (נפלאה של איש אחד) ואתמול בלילה, ריבת שזיפים. אני לא מומחית בריבות ואת כל הריבות הכנתי באותו האופן.. השריית ק"ג פרי נקי מגלעינים ב- 700 גרם סוכר, ללילה או למס' רב של שעות, הבאת התכולה לרתיחה, ובישול על להבה נמוכה, עם בחישה לא מתמדת למשך שעה וקצת. (בדיקה הקרישות שלה על צלחת..)

אתמול, לדעתי ריבת השזיפים התקבלה טובה במיוחד,ולא רק בגלל תוספת קטנה של קינמון וציפורן (טחונים)  וזאת בגלל שלמדתי להוריד אותה מהאש רגע לפניי...  כלומר לא בישלתי יותר מידיי, הריבה הסמיכה באופן המדוייק בקרור.   בפעם הקודמת שיחקתי עם הרתחת צינצנות.. אבל הגעתי למסקנה שבמילא אני שומרת את הריבות בקרור, כך שצינצנת נקייה (ונאה) תספיק הפעם.

לריבת השזיפים לדעתי היה מספיק גם יחס של 600 גרם סוכר לק"ג פרי (שמתי 700 גרם), כפי שכבר נכתב פה.

הנה תמונות לפני ואחרי..   הריבה הסמיכה במקרר טרם צולמה..      

אז היה לנו ק"ג פרי נקי , אגב, הכי קל לגלען שזיפים כאלו.. !

שעוד בהיותם בסיר (סולתם) יצקתי עליהם את ה-700 גרם סוכר, לא עירבבתי..

אני אוהבת לראות את הסוכר נמס לו לאט לתוך הפרי..

המסת הסוכר בפרי היה איטית יותר עם השזיפים לעומת פרי אחר, כך שהריבה בושלה למחרת.. הנה היא רותחת..

ומתבשלת שעה... וקצת-

הריבה מוכנה ,ועדיין חמה -

כאמור הריבה עכשיו יותר סמיכה , תשתלב גם עם גלידת וניל טובה..

בתאבון , חנית      גסטרו - תודה !